| סגירת תיק מ'העדר אשמה' |
|
27-Jul-2010
|
|
מקום בו כלל לא בוצעה עבירה או כי אין שמץ ראיות לביצוע העבירה ע"י החשוד בתיק, יש לנמק את סגירת התיק ב'העדר אשמה'.
לעניין סגירה מ'חוסר ראיות' נקבע כי אין די בקיומו של שמץ ראיות, אלא אם מקום בו הוא עומד במבחן הראיה המינהלית ומשאיר ספק סביר בחפותו של החשוד.
|
|
|
|
 |
| הליכי הסגרה לפי הדין הישראלי |
|
26-May-2010
|
|
הסגרת אדם הנמצא בישראל למדינה אחרת, כולל ארה"ב, נעשית בהתאם לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954 (להלן: "החוק"). חוק ההסגרה קובע כי לשם הסגרתו של אדם מישראל למדינה המבקשת יש לעמוד במספר תנאים מקדמיים. כמו-כן, קובע חוק ההסגרה מספר סייגים להסגרה. בהתקיים אחד מהסייגים המפורטים בחוק לא יוסגר המבוקש למדינה המבקשת.
במאמר זה אנסה לסקור את התנאים והסייגים להסגרתו של אדם מישראל.
|
|
|
|
|
| אימתי ייפסל דירקטור (בחברה ציבורית) מכהונה בעקבות הרשעה? |
|
|
|
דיני פסלות והשעיית דירקטורים מכהונה עקב הרשעתם בפלילים לא זכו לדיון מעמיק בפסיקת בתי המשפט בכלל, ובית המשפט העליון בפרט, למעט הדגשת העובדה, כי "אכן, פירושה של הוראת סעיף 226 שלחוק החברות הינו עניין כבד-משקל שאפשר נידרש לו ביום מן הימים".
הוראות החוק העוסקות בכשירותו של אדם לכהן כדירקטור עקב הרשעה בפלילים מצויות בחלק השישי - נושאי המשרה בחברה, פרק ראשון - מינוי וכהונה של דירקטורים, סימן ב' - הגבלות על מינויים ופקיעת כהונה, בסעיפים 225-234 לחוק. ההסדר החוקי הקבוע בסעיפים אלה מתייחס הן לסוג העבירות שהרשעה בהן תכונן מגבלת מינוי וכהונה, והן למשך התקופה בה תחול המגבלה האמורה. ההסדר מבחין, לעניין תוצאת ההרשעה, בין חברה פרטית לחברה ציבורית, ובין מועמד לכהונה לבין מי שמכהן בפועל.
|
|
|
|
|
| התיישנות עבירה מינהלית וקנס מינהלי |
|
02-Feb-2010
|
|
חוק העבירות המינהליות מאפשר להטיל קנס מינהלי בגין עבירות פליליות מסוימות, חלף הגשת כתב אישום. קיימת מחלוקת בשאלה האם קנסות מינהליים מתיישנים כעבור שנה, או בהתאם לכללי ההתיישנות הרגילים הקבועים בחסד"פ?
|
|
|
|
|
| דרך ביצוע מעצר |
|
|
|
מה הן החובות החלות על שוטר המצבע מעצר חשוד. סעיף 24 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), תשנ"ו-1996,מעגן שלוש חובות והן; הזדהות השוטר, הודעה בדבר המעצר וסיבתו. עם זאת קיימים חרגים לחובות אלו.
|
|
|
|
|
| סמכות העיכוב |
|
|
|
עיכוב פירושו הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חפשי בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע את ביצועה, כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית (סעיף 66 לחוק המעצרים).
סמכות העיכוב מסורה לשוטר וכן לאדם פרטי בהתקיים התנאים המפורטים בחוק.
העיכוב נתפס כמשהו פחות חמור ממעצר, אך בכל זאת קיימת פגיעה מסוימת בחירות התנועה.
חוק המעצרים הרחיב את סמכויות העיכוב וזאת במטרה לצמצם את המעצרים ולהגדיל את העיכובים.
|
|
|
|
|
| סמכות טריטוריאלית בדין הפלילי |
|
|
|
פרק ג' לחוק העונשין,תשל"ז - 1977, כפי שתוקן בתיקון 39 לחוק העונשין מאוגוסט 1995, הוא המסדיר את "תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה" ( סעיפים 7-17 ).
האבחנה היא בין "עבירת פנים" לבין "עבירת חוץ".
|
|
|
|
|
| פסלות שופט |
|
|
|
מהו המבחן המשפטי לפסלות שופט בדין הפלילי? מהי הפרדצורה להגשת בקשת פסלות שופט, ומהו הדין המהותי החל?
|
|
|
|
|
| עילות לסגירת תיק פלילי |
|
|
|
תובע שהועבר אליו חומר החקירה יעמיד אדם לדין כאשר הראיות מספיקות לאישום ויש במשפט ענין לציבור.
תיק פלילי יסגר על ידי תובע מאחת משלוש העילות הבאותף חוסר ראיות, חוסר אשמה או העדר עניין לציבור.
|
|
|
|
|
| עיון בחומר הראיות שבידי התביעה |
|
|
|
זכותו של נאשם ושל עטרך דינו בהליך הפלילי לעיין בחומר חקירה הינה זכות בסיסית בהליך הפלילי. הקפדה על מיצוי הזכות, ועל קבלת כל חומר החקירה, יכולה להשליך באופן מהותי על תוצאת ההליך כולו.
|
|
|
|
|
| הגנה מן הצדק |
|
|
|
טענה המקנה לבית המשפט אפשרות לבטל כתב אישום כשעצם הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
|
|
|
|
|
| זכות השתיקה |
|
|
|
משמעות החיסיון מפני הפללה עצמית היא כי שמורה לכל נחקר – בין שהוא "חשוד" ובין שהוא "עד" – הזכות שלא לשאלה שיש בתשובה עליה כדי להעמידו בסיכון של הבאה לדין פלילי, כנושא באחריות לביצוע של עבירה כלשהי. ולאו דווקא לעבירה שלגביה הוא נחקר.
|
|
|
|
|
| שפיטת נאשם בהעדרו |
|
|
|
זכותו של נאשם להיות נוכח במהלך משפטו, הינה מזכויות היסוד בשיטת המשפט בישראל. דומה, כי מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992, הפכה זכות זו לזכות חוקתית[1] שיש לכבדה ולהעדיפה על פני זכויות אחרות במשפט.
אולם, זכות זו איננה מוחלטת. במקרים מסוימים, רשאי הנאשם לוותר על זכותו להיות נוכח בדיון, ואזי ניתן לנהל את הדיון בהעדרו. במקרים אחרים, מצדיק האינטרס הציבורי את ניהולו של ההליך הפלילי בהעדרו של הנאשם, וזאת כאשר הנאשם מפריע למהלך הדיונים ואיננו מאפשר את ניהול המשפט בצורה תקינה. דוגמא נוספת, כאשר מפאת מצב בריאותו הלקוי, אין הנאשם מסוגל להיות נוכח במשפט, ניתן לנהל את המשפט בהעדרו, על פי בקשת סניגורו.
|
|
|
|
|
| אין להשיב לאשמה |
|
|
|
בסיום פרשת התביעה יכול הנאשם לטעון כי אין לחייבו להשיב לאשמה מאחר והתביעה לא הוכיחה, ולו לכאורה, את אשמתו. כלומר, אין בראיות שהביאה התביעה אפילו הוכחה לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
|
|
|
|